גיר רציף

מדובר על תמסורת חדשנית עם ניסיונות ליישם אותה בקרב כל מיני יצרני רכבים בעבר וגם בהווה. יחסי ההעברה עליהם מדברים בנשימה אחת עם הגיר הרציף, נעשים באמצעות רצועת גומי המחליקה מעל שני גלגיליות. התמסורת הזו שומרת על תפקוד רציף של המנוע, יעילותו ואף מוזילה את העלויות. יש לה יכולת לספק פיתרון יעיל להעברת כוח מנוע בעירה פנימית אל הכביש בצורה יעילה וחסכונית, יש גם היבטים של שמירה על איכות הסביבה והקטנת הוצאות הרכב או במילים אחרות חיסכון.

 

ידוע כי הראשון בהיסטוריה שחשב על הגיר הרציף או יותר נכון הרעיון הגאוני של הגיר הרציף היה ליאונרדו דה וינצ’י. בשנת 1958 יושם הגיר הרציף בדאף 600, וגם סובארו ג’אסטי משנת 1987. מה שהיה קשה מאוד ליצרני הרכב לאמץ זה את הרעיון שמאחורי התמסורת עומדת רצועת גומי, אבל היום ברכבים שיש בהם גיר רציף מחליפה את רצועת הגומי, שרשרת ברזל.

 

בנוסף לזה הוחדרו שיפורי חומרה ושיפורי תוכנה המפעילים את הגיר הרציף, המנוע ומראים ביצוע איכותי וזריז לפעולה המשותפת שלהם אל הגלגלים. את הגיר הרציף הזה אפשר לראות היום למשל בג’יפ אאוטלנדר של מיצובישי.

 

תיבת ההילוכים – הגיר היא אחד החלקים החשובים ביותר בכל רכב ויש 2 סוגים: תיבת הילוכים ידנית הנקראת גם רובוטית , בה ניתן להעביר הילוכים ידנית, ותיבת הילוכים אוטומטית- גיר רציף אשר מעבירה הילוכים בעצמה בהתאם לצורך. בתחום הגיר האוטומטי מדברים היום על גיר רציף שיש לו אין סוף אפשרויות הילוכים והכול בגלל איזה עיקרון של רצועת גומי (היום שרשרת ברזל) הנעה על גבי שתי גליליות ומסוגלת לשמור על איכות תפקוד המנוע והבעירה הפנימית.

 

ברכב עם גיר אוטומטי רגיל אין כפתור להורדת הילוך למשל במקרה שרוצים לעקוף או להאיץ ויש צורך לבצע שתי פעולות כדי לעשות את זה, אבל אם יש לכם גיר רציף ברכב זה הולך להיות קל מאוד. ברכב עם תיבת הילוכים רציפה המהלכים עוברים ברכות ובקלות יותר מאשר עם גיר רובוטי שעושה את זה בחדות ואז כל יושבי הרכב קצת קופצים, הרכב קצת רועד ועוד.

 

לסיכום: גיר רציף כאמור זו תיבת הילוכים שיכולה לפעול בכל יחס העברה בין שני יחסי העברה. בתיבה רציפה אין גלגלי שיניים אלא שני חרוטים שפונים זה אל זה וביניהם יש רצועת הנעה העשויה היום משרשרת ברזל ומיקומה קובע את עוצמת ההילוכים וכן דרישות הנהג והיא מיושמת בהרבה מאוד כלי רכב.